תרומת ביצית בישראל ובחו״ל: המדריך המלא לתהליך ב-2026

עודכן: אוגוסט 2026. תרומת ביצית יכולה להיות מסלול להורות כאשר לא ניתן להשיג היריון באמצעות הביציות של המטופלת. בישראל ניתן לקבל תרומת ביציות מתורמות בארץ, ובתנאים ובמסלולים מאושרים גם מתורמות בחו״ל. ההבדלים בין האפשרויות אינם מסתכמים במקום שבו נמצאת התורמת: הם יכולים להשפיע על זמינות, מידע רפואי, אנונימיות, לוחות זמנים, עלויות והאופן שבו מתבצע טיפול ה-IVF.

המדריך הזה מיועד למקבלות תרומת ביצית ולהורים מיועדים שרוצים להבין את התמונה המלאה. הוא מבוסס על המידע העדכני של משרד הבריאות ואינו מחליף ייעוץ רפואי או משפטי אישי.

מהי תרומת ביצית?

בתרומת ביצית משתמשים בביצית של תורמת כדי ליצור עובר באמצעות הפריה חוץ-גופית (IVF). הביצית מופרת בזרע של בן הזוג או, במקרים המתאימים, בזרע של תורם. לאחר יצירת העובר ניתן להחזירו לרחם של מקבלת התרומה או להשתמש בו במסגרת תהליך פונדקאות בהתאם לדין ולנסיבות.

מי זכאית לקבל תרומת ביצית בישראל?

לפי משרד הבריאות, התנאים לקבלת תרומת ביציות בישראל כוללים בין היתר:

• מקבלת התרומה היא תושבת ישראל.
• גילה בין 18 ל-54.
• קיימת בעיה רפואית שבגללה אינה יכולה להיכנס להיריון באמצעות הביציות שלה.
• קיימת הצדקה רפואית לשימוש בביציות של אישה אחרת.

הבדיקה והאישור נעשים במסגרת יחידת IVF מוכרת, והצוות המטפל קובע את ההתאמה הרפואית למסלול.

תרומת ביצית בישראל - איך התהליך עובד?

כאשר מתקיימים התנאים, הפנייה נעשית לאחת מיחידות ה-IVF המוכרות. משרד הבריאות מתאר תהליך שבו מוגשת בקשה מתאימה בצירוף חוות דעת רפואיות. לאחר שנמצאת התאמה לתרומה, התהליך הרפואי כולל שאיבת ביציות מהתורמת, הפרייתן במעבדה והחזרת עובר לרחם.

בישראל קיימות תורמות שנמצאות בעצמן בטיפולי פוריות ותורמות מתנדבות שאינן מטופלות. התורמות עוברות הליך מיון ובדיקות רפואיות, בדיקות מעבדה והערכה בהתאם לנהלים.

האם תרומת ביצית בישראל אנונימית?

במסלול הרגיל נשמרת אנונימיות: מקבלת התרומה אינה מקבלת מידע מזהה על התורמת, והתורמת אינה מקבלת מידע מזהה על מקבלת התרומה. הרופאים יכולים למסור מידע שאינו מזהה כאשר קיימת הצדקה לכך. קיימים מצבים חריגים של תרומה מיועדת באישור ועדת חריגים, שבהם מקבלת התרומה מכירה את התורמת מראש.

תרומת ביצית מחו״ל - איך זה עובד?

אפשר לקבל תרומת ביציות מתורמות בחו״ל, אבל המסלול צריך להתבצע דרך יחידת IVF בישראל שקיבלה היתר לעבוד עם יחידות בחו״ל. לפי משרד הבריאות, היחידה הישראלית יכולה לארגן את ההליך הרפואי בחו״ל או להביא לישראל ביציות מופרות, כך שלא תמיד נדרשת נסיעה של מקבלת התרומה.

לפני בחירת מסלול חשוב לוודא שהיחידה בחו״ל והמסלול הספציפי מוכרים ומאושרים לצורך העבודה עם ישראל. רגולציה בתחום הזה משתנה, ולכן אין להסתמך רק על מידע שיווקי של קליניקה בחו״ל.

תרומה מהארץ או מחו״ל - איך משווים?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. כדאי להשוות בין המסלולים לפי כמה פרמטרים מרכזיים:

• זמינות וזמן המתנה: כמה זמן צפוי עד למציאת תרומה מתאימה.
• מידע רפואי וגנטי: אילו בדיקות נעשו לתורמת ואיזה מידע תקבלו.
• אנונימיות וזהות עתידית: מה קובע החוק והמסלול במדינת המקור.
• מספר ביציות או עוברים: האם התוכנית מציעה מספר ביציות, מחזור תורמת, עוברים או התחייבות מסוג אחר.
• טיפול בארץ מול בחו״ל: היכן מתבצעים ההפריה, ההחזרה והמעקב.
• עלות כוללת: טיפול רפואי, תרומה, תרופות, מעבדה, שילוח או יבוא, הקפאה ואחסון.

ביציות טריות או מוקפאות?

אחד הנושאים החשובים בתרומת ביצית הוא ההבדל בין ביציות טריות למוקפאות. במסלול טרי מתאמים את שאיבת הביציות מהתורמת עם יצירת העוברים; במסלול מוקפא ניתן לעבוד עם ביציות שכבר נשאבו והוקפאו. לכל מסלול יתרונות וחסרונות מבחינת זמינות, תיאום, מספר הביציות הצפוי והמדיניות של היחידה.

אין לבחור רק לפי הכותרת "טרי" או "מוקפא". חשוב לשאול את המרפאה מה בדיוק כלול בתוכנית, מה נתוני המעבדה שלה, ומה קורה אם מספר הביציות או העוברים קטן מהצפוי.

איך בוחרים תורמת ביצית?

בחירת תורמת היא שילוב בין שיקולים רפואיים, גנטיים ומשפחתיים. בין הנתונים שכדאי לבחון:

• היסטוריה רפואית ומשפחתית של התורמת.
• בדיקות נשאות גנטיות ומה בדיוק נכלל בפאנל.
• גיל התורמת ומידע רלוונטי על התהליך הרפואי.
• מאפיינים פיזיים שחשובים למשפחה.
• כמות ואיכות המידע הלא-מזהה שיישמר בעתיד.
• המדיניות לגבי יצירת קשר או חשיפת זהות בעתיד במסלולים מחוץ לישראל, אם קיימת אפשרות כזו.

כאשר משתמשים גם בתרומת זרע, או כאשר קיימת נשאות גנטית ידועה, יש חשיבות מיוחדת להתאמה בין בדיקות התורמת לבין הבדיקות של מקור הזרע.

אילו בדיקות חשוב לבדוק שנעשו?

היקף הבדיקות משתנה בין תוכניות ומדינות. לפני התחייבות לתוכנית כדאי להבין אילו בדיקות רפואיות, זיהומיות וגנטיות נעשו לתורמת, האם הבדיקות עדכניות, ואיזה מידע על היסטוריה משפחתית נאסף. הביטוי "בדיקות גנטיות מלאות" אינו מספיק בפני עצמו - כדאי לקבל את שם הפאנל או רשימת המחלות שנבדקו ולהעביר אותם לצוות הרפואי או לייעוץ גנטי במידת הצורך.

כמה עולה תרומת ביצית?

העלות משתנה מאוד לפי מקור התרומה, סוג התוכנית, מספר הביציות או העוברים, מקום ביצוע ה-IVF, תרופות, בדיקות גנטיות, הקפאה, אחסון ויבוא. לכן השוואה נכונה צריכה להיות לפי העלות הכוללת הצפויה ולא רק לפי מחיר הבסיס שמופיע בפרסום.

לפני חתימה בקשו פירוט בכתב: מה כלול, מה אינו כלול, אילו תשלומים עשויים להתווסף, מה קורה במקרה של ביטול, ומה המדיניות אם לא מתקבל מספר הביציות או העוברים שעליו דובר.

תרומת ביצית ופונדקאות - מה חשוב לדעת?

כאשר תרומת ביצית משתלבת בתהליך פונדקאות, יש שכבה נוספת של כללים רפואיים ומשפטיים. לפי משרד הבריאות, במסלול פונדקאות בישראל ניתן לקבל תרומת ביצית לצורך ההליך כאשר ההורים המיועדים הם גבר ואישה שהם בני זוג. לכן אסור להניח שכל מבנה משפחתי שמורשה לפונדקאות בישראל יכול לשלב גם תרומת ביצית באותו אופן. יש לבדוק מראש את מבנה המשפחה, מקור הזרע, מקור הביצית ומקום ביצוע הטיפול מול היחידה והגורמים המשפטיים הרלוונטיים. בפונדקאות בחו״ל יש לבדוק גם את הדין במדינת היעד ואת תהליך ההכרה בהורות בישראל.

שאלות שכדאי לשאול מרפאה או תוכנית תרומת ביצית

1. האם היחידה והמסלול מאושרים לעבודה עם מטופלות מישראל?
2. האם מדובר בביציות טריות, מוקפאות או עוברים?
3. כמה ביציות או עוברים כלולים ומהי ההתחייבות בפועל?
4. אילו בדיקות רפואיות וגנטיות נעשו לתורמת?
5. איזה מידע על התורמת יישמר ויהיה זמין למשפחה בעתיד?
6. מהי מדיניות האנונימיות או זיהוי עתידי של התורמת?
7. מהי העלות המלאה, כולל מעבדה, תרופות, שילוח, אחסון ויבוא?
8. מה קורה אם אין הפריה, אין עובר מתאים להחזרה או שהטיפול הראשון אינו מצליח?

שאלות נפוצות

עד איזה גיל ניתן לקבל תרומת ביצית בישראל?

לפי משרד הבריאות, גיל מקבלת תרומת הביציות במסלול בישראל הוא 18 עד 54, בכפוף לתנאים הרפואיים ולנהלים.

האם חייבים לנסוע לחו״ל כדי להשתמש בתרומת ביצית מחו״ל?

לא בהכרח. במסלולים מאושרים ניתן במקרים מסוימים להביא לישראל ביציות מופרות באמצעות יחידה ישראלית בעלת היתר, ללא נסיעה של מקבלת התרומה.

האם אפשר לדעת מי התורמת בישראל?

במסלול הרגיל לא. המידע המזהה נשמר חסוי. קיימים חריגים מוגדרים בחוק ובנהלים.

האם תרומת ביצית מחייבת IVF?

כן. כדי ליצור עובר מהביצית שנתרמה נדרשת הפריה חוץ-גופית במעבדה.

השורה התחתונה

תרומת ביצית היא לא מוצר אחיד. שתי תוכניות שנראות דומות מבחוץ יכולות להיות שונות מאוד במספר הביציות, בבדיקות הגנטיות, במידע על התורמת, במדיניות האנונימיות, בעלויות ובאחריות במקרה שהטיפול לא מתקדם כמתוכנן. עבור משפחות בישראל, הצעד החשוב ביותר הוא לבחור מסלול שעומד בדרישות משרד הבריאות ושבו כל הנתונים הרפואיים, המשפטיים והכספיים ברורים לפני שמתחילים.

מקורות ומידע נוסף:
משרד הבריאות - קבלת תרומת ביציות מהארץ או מחוץ לארץ
משרד הבריאות - מתן תרומת ביציות