המסע שלי: יסניה – תורמת ביציות ופונדקאית

הכל התחיל עם תרומת ביציות, אך ברגע שמשפיענית הטיקטוק יסניה הבינה כמה טוב זה מרגיש לעזור לאחרים להפוך להורים, היא החליטה לעשות יותר והפכה לפונדקאית. זהו סיפורה.

מה גרם לך להחליט להפוך לתורמת ביציות ולאחר מכן לפונדקאית?

בשנת 2018, לפני שבני הבכור מלאו שנה, גיליתי שאני בהריון. למרות שההריון לא היה מתוכנן, הוא היה מאוד רצוי ואהוב.

למרבה הצער, עברתי הפלה מוקדמת, וזה היה אחד החוויות הקשות ביותר מבחינה רגשית שחוויתי בחיי. כמה חודשים לאחר מכן הייתי כל כך אסירת תודה וברת מזל כשהצלחתי להיכנס שוב להריון עם בני הצעיר.

החוויה הזו פקחה את עיניי למיליוני הנשים שחוות הפלה מדי שנה. נשים אלו נמצאות בכל מקום סביבנו: הן האימהות שלנו, בנות הדוד שלנו, אחיותינו, חברותינו ודודותינו. רבות מהן לעולם לא מדברות על החוויות שלהן.

הבנתי שנשים רבות שחוות אובדן עושות זאת בשתיקה ובפרטיות. כל זה גרם לי לחשוב על הנשים המדהימות שמעולם לא זכו להחזיק אפילו ילד אחד. רציתי לעזור לנשים האלו שרוצות להיות אמהות יותר מכל דבר.

לדעתך, מה נשים צריכות לדעת לפני שהן מחליטות להפוך לפונדקאיות?

אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא להבין שפונדקאות זה לא כל כך פשוט כפי שזה נראה. פונדקאות דורשת הרבה סבלנות, הבנה, כוח ושקיפות.

אני גם חושבת שחשוב ללמוד לשים אחרים בראש סדר העדיפויות. אני תמיד מנסה להתחשב ברצונות והרגשות של ההורים המיועדים. חשוב לא להיות אנוכיים ולהיות מוכנים נפשית ורגשית למסע שלפנינו.

אני חושבת שנשים צריכות לשקול להפוך לפונדקאיות אם הן רוצות לשנות חיים ואוהבות להיות בהריון.

אני גם מאמינה שעדיף לשקול זאת רק לאחר שאת מרגישה שסיימת להביא ילדים משלך, ועכשיו את רוצה לעזור לאחרים.

בתחילת הדרך, היכן מצאת מידע אמין וכיצד בחרת את הסוכנות שלך?

הייתי תורמת ביציות בעבר, ולכן החלטתי להפוך לפונדקאית עם אותה סוכנות שעבדתי איתה בתהליך תרומת הביציות שלי. הרגשתי מאוד בנוח להשתמש בהם מכיוון שהייתי כבר מוכרת לצוות והערכתי אותם ואת הגישה שלהם.

במבט לאחור, הייתי רוצה שעשיתי יותר מחקר, כי לא ידעתי שיש כל כך הרבה סוכנויות אחרות שם בחוץ. מצאתי את כל המידע שלי מגוגל, קבוצות פייסבוק וסרטוני יוטיוב.

עבורי, המידע הכי מועיל היה זה שמצאתי בקבוצות הפייסבוק השונות, כי שם שיתפו חוויות אמיתיות וכנות שגרמו לי להרגיש שאני לא לבד, כי לא הכרתי אף אישה שהפכה לפונדקאית.

למרות שקבוצות הפייסבוק לפונדקאות הן קשוחות לפעמים, לאנשים שם יש כוונות טובות, והם עזרו לי ולעוד נשים רבות לעבור את המסעות שלנו.

View this post on Instagram

A post shared by Yessenia (@mamayessenia)

מה דעתך על השימוש במדיה החברתית בכלל ובטיקטוק בפרט כפלטפורמה לחינוך נשים על פונדקאות?

אני אוהבת לקדם את נושא הפונדקאות במדיה החברתית, לחנך אחרים ולהוסיף קצת הומור לנושאים רציניים. אני גם אוהבת לשבור מחסומים וטאבו סביב פונדקאות ופוריות.

אני חושבת שטיקטוק היא פלטפורמה נהדרת כי נשים בכל הגילאים משתמשות בפלטפורמה הזו, ואת יכולה להגיע לקהל רחב מאוד.

אילו טיפים והמלצות היית נותנת להורים מיועדים?

ההמלצה שלי היא להתחיל עם רשימה של תכונות שמתארות את האם הפונדקאית האידיאלית עבורם ולרשום אילו תכונות הן פסולות מבחינתם.

אני חושבת שחשוב לשאול את השאלות הבאות:

• האם תרצו לקיים קשר עם הפונדקאית בעתיד?
• כמה זמן אתם מוכנים להשקיע במסע הזה וכמה ניסיונות העברת עוברים תהיו מוכנים לעבור?
• איזה סוג של מערכת יחסים הייתם רוצים לקיים עם הפונדקאית במהלך המסע?

מה הזיכרון הכי טוב שלך מהמסע?

הרגע האהוב עליי היה כשסיפרתי להורים המיועדים שאני בהריון וכמה הם היו נרגשים.

לאחר מכן, היכולת להראות להם את פעימות הלב של התינוק. זה היה רגע מאוד מיוחד.

באילו אתגרים נתקלת וכיצד התמודדת איתם?

ישנם הרבה אתגרים ברורים שאדם יתמודד איתם במהלך המסע, אבל ישנם גם אתגרים שמדברים עליהם פחות, כמו נטילת תרופות יומיומית, הזרקה עצמית של תרופות, והבלבול שקשור למינונים ספציפיים בזמנים ספציפיים.

אני ממליצה להשתמש בלוח שנה ובקופסת תרופות כדי לשמור על הסדר. גם קבלת עזרה פיזית מבן זוג או חבר בזמן ההזרקה יכולה להיות מועילה מאוד.

אילו טיפים היית נותנת למועמדות לפונדקאות?

חשוב ביותר שתביני ותתקשרי איזה סוג של מערכת יחסים את רוצה לקיים עם ההורים המיועדים.