ספקים תקריב

"חקירת פוריות: שיחה עם ד"ר רודיק ממרכז פוריות של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק"
"חקירת פוריות: שיחה עם ד"ר רודיק ממרכז פוריות של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק"
היכנסו לראיון מעמיק עם ד"ר בריאנה ג'. רודיק, מומחית ידועה באנדוקרינולוגיה של רבייה וברפואת נשים ומיילדות במרכז הפוריות של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בשיחה חושפנית זו, ד"ר רודיק משתפת את מסעה אל תחום הפוריות ומה הניע אותה להתמחות באנדוקרינולוגיה של רבייה. היא מחויבת עמוקות לרבייה באמצעות צד שלישי ותומכת נלהבת בקהילת הלהט"ב, ושיפרה באופן משמעותי את טיפולי הפוריות כדי לסייע לאנשים ולזוגות להגשים את חלומם להיות הורים. ראיון זה מציע הנחיות ופרספקטיבה חיונית למי שחוקר את האפשרויות בתרומת ביציות, פונדקאות וטיפולי הפריה חוץ-גופית.
מאמר זה מציג את ד"ר בריאנה רודיק, מומחית לפוריות במרכז פוריות של אוניברסיטת קולומביה, שם היא מנהלת את תוכנית הרבייה באמצעות צד שלישי. ד"ר רודיק מביאה עמה ניסיון רחב ומסירות לתפקידה, ומציעה טיפול מקיף בכל תחומי הפוריות, כולל הפרעות ביוץ, אנדומטריוזיס ושימור פוריות.
עם רקע הכולל התמחות ברפואת נשים ומיילדות באוניברסיטת פנסילבניה והתמחות ברפואת נשים ואנדוקרינולוגיה של רבייה באוניברסיטת דרום קליפורניה, ד"ר רודיק בקיאה בפרטי בריאות הרבייה. ההסמכה שלה ברפואת נשים, גינקולוגיה ואנדוקרינולוגיה של רבייה מדגישה את מומחיותה.
מעורבת בקהילה ובמיוחד באירועים התומכים בקהילה הלהט"בית, עבודתה של ד"ר רודיק מדגישה טיפולי פוריות כוללים כגון טיפול פוריות לזוגות חד מיניים, תרומת ביציות והריון באמצעות פונדקאית. ריאיון זה לא רק משמר את האותנטיות של תובנותיה של ד"ר רודיק, אלא גם מציע הנחיות ופרספקטיבה חיונית למי ששוקל אפשרויות כמו תרומת ביציות, פונדקאות וטיפולי הפריה חוץ-גופית, ומשקף את ההתקדמות המתבצעת תחת הנהגתה במרפאה.
"תחילת הדרך: מה הניע אותך להפוך לרופאת פוריות?"
אני חושבת שתמיד ידעתי שבריאות האישה הייתה בקלפים עבורי; היו לי הרבה רופאי נשים במשפחה שעליהם יכולתי להסתכל כילדה. אף פעם לא ידעתי שאני רוצה להתמחות, עם זאת, עד שהייתי בבית הספר לרפואה. אחת מחברותיי אובחנה עם גידול ממאיר נדיר. כשהיא גילתה על האבחנה שלה, המילים הראשונות שיצאו מפיה היו, "האם אוכל להביא ילדים?" אמרתי לה כן, ותיאמנו לה פגישה עם רופא פוריות כדי שהיא תוכל לשמר את פוריותה לפני תחילת הטיפול בסרטן. היום יש לה משפחה יפה.
רבייה באמצעות צד שלישי: התשוקה שלי בתוך התחום
רבייה באמצעות צד שלישי היא התשוקה שלי בתחום - כתומכת בקהילת הלהט"ב, אני מרגישה שההתקדמות בבניית משפחות עבור מטופלינו הלהט"בים הייתה תהליך ממושך. גדלתי בזמן שבו היותך להט"ב והקמת משפחה לא תמיד היו אפשריים או מדוברים, וזה אף פעם לא היה הגיוני לי. לכן, עכשיו אני רוצה לעשות כל מה שאני יכולה כדי להפוך את זה לאפשרי.
התבוננות בתחום הרפואה של תרומת ביציות ופונדקאות: אילו שינויים ראית במהלך השנים, ומה את רואה לעתיד?
כבר נעשו הרבה התקדמויות בטכנולוגיית ההפריה החוץ-גופית כדי להפוך את תרומת הביציות והפונדקאות ליעילות ובטוחות יותר. אני חושבת שבאופן כללי, שניהם הפכו לפחות טאבו ויותר מדוברים. יש לנו יותר נתונים על התפתחות נוירולוגית של ילדים שנולדו מתרומת ביציות, וכל זה נראה מאוד מרגיע. ככל שהחברה שלנו מתמודדת עם המושג של טבע מול טיפוח, ואנחנו מבינים שזה באמת שילוב של שניהם, תרומת ביציות הפכה ליותר מקובלת בעיני רבים. עבור חלק מהמטופלים שלנו, זו האפשרות היחידה. פונדקאות גם היא התפתחה, למרות שאני עדיין חושבת שיש צעדים שצריך לנקוט כדי להפוך את הענף לבטוח יותר. ואני הייתי רוצה לראות יותר מעקב ארוך טווח אחרי תורמות ביציות, הן מבחינה רפואית והן פסיכולוגית.
מה מייחד את מרכז הפוריות של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק והופך אותו ליחודי?
"מעבר למדהים" הוא מה שאנחנו שואפים אליו. אנחנו בהחלט מרפאת בוטיק, המסוגלת להתאים אישית את הטיפול למטופלינו, תוך שאנחנו נהנים מהיתרונות של מרכז אקדמי. כך שזה הטוב משני העולמות. כאשר אנחנו זקוקים למומחיות של רופא נשים אחר במחלקתנו, בין אם זה בניתוח גינקולוגי או ברפואה עוברית-אימהית, הם שם לידנו. כך שהפוטנציאל לשיתוף פעולה הוא אינסופי. זה אומר שאנחנו יכולים לטפל במקרים מורכבים מבחינה רפואית.
מנקודת מבט אידיאולוגית, המוטו שלנו הוא "תמיד להשתפר", וזה מה שאנחנו עושים כל הזמן! החדשנות חזקה כאן, בין אם זה למצוא דרכים פחות מכאיבות ללקיחת דם או למצוא מערכות אזעקה נוספות כדי לשמור על עוברים וביציות קפואים. אנחנו אוהבים לעזור בבניית משפחות, ואנחנו מאמינים במשימתנו בין השאר כי אנחנו פועלים כמו משפחה כאן. יש לנו צוות מדהים!
בתחום המהיר של טכנולוגיות הרבייה, איך מרכז הפוריות של אוניברסיטת קולומביה נשאר בחזית החדשנות וטיפול המטופלים?
אנחנו גאים בכך שאנחנו שומרים על שיעורי הצלחה גבוהים, במיוחד כשלוקחים בחשבון שאנחנו מקבלים מטופלים ללא קשר לפרוגנוזה שלהם. להישאר בחזית פירושו לייעל הכל, מהדלפק הקבלה ועד לעוזרים הרפואיים שלנו, לאחיות ולמתאמי הטיפול, ועד למעבדה האנדוקרינית ומעבדת האמבריולוגיה שלנו.
אנחנו מעריכים כל שלב במסע של המטופל כאן ואנחנו מכוונים בכל מה שאנחנו עושים - הבחירות שלנו מכוונות. אנחנו משתמשים ברפואה מבוססת ראיות, אבל עדיין מסוגלים להתאים אישית את הטיפול לפי מה שמרגיש נוח למטופלים.
זו איזון טוב בין השניים. כשזה מגיע לרבייה באמצעות צד שלישי, אנחנו נוקטים משנה זהירות כדי לוודא שאנחנו עומדים בדרישות ה-FDA ומשרד הבריאות, ושומרים על גבולות אתיים מחמירים.
יש אינטרסים מתחרים לפעמים עם רבייה באמצעות צד שלישי. לכל אחד יש קול - תורמת הביציות, הפונדקאית וההורים המיועדים.
האם יש לך עצות או טיפים להורים מיועדים ששוקלים להפסיק טיפולי הפריה חוץ-גופית ולפנות לעזרת תורמת ביציות או פונדקאית?
הקפיצה הרגשית לשימוש בתורמת ביציות או פונדקאית היא גדולה. לכל אחד יש את המסע שלו. כל אחד צריך את סוג הסגירה שלו לפני שהוא מתקדם בכיוון הזה. צוות פוריות טוב יהיה לצידך ללא קשר להחלטה שתקבל, ויתמוך בך תוך כדי מתן הנחיות. אני חושבת שכאן אנחנו מסתמכים יותר על המומחים לבריאות הנפש שלנו - הם חיוניים בעזרה למטופלים לבצע את המעבר הזה.
מהן הטעויות הנפוצות שהורים מיועדים נוטים לעשות במסע שלהם לתרומת ביציות, וכיצד הם יכולים להימנע מהן?
אני חושבת שבגלל חוסר השליטה הכללי בתהליך הפוריות, לפעמים מטופלים מנסים לשלוט יותר מדי בבחירת התורמת שלהם. במקום זאת, אני ממליצה למטופלים להתמקד במה שהכי חשוב להם ולא להמעיט בערך של תפקיד "הסביבה". כשמכינים "רשימת משאלות" לתרומת ביציות, הצוות שלנו מעודד זוגות לתאר זה את זה כדי לזהות מה הכי חשוב להם.
חלק מההורים המיועדים רוצים לבצע בדיקות גנטיות לעוברים שלהם, בעוד אחרים חוששים מפגיעה פוטנציאלית. מה תהיה המלצתך?
אני חושבת שהנתונים מראים שתרומה טרייה יש לה יתרון במונחים של שיעורי הריון כלליים - ואני חושבת שהפוטנציאל לבניית משפחה עם יותר מילד אחד גבוה יותר עם ביציות טריות. יש הרבה שונות מהפשרה להפשרה של ביציות, שאין לנו שליטה עליה - אנחנו מדורגים בין הגבוהים ביותר לשיעורי הצלחה בהפשרת ביציות עם הבנקים שאנחנו שותפים להם (פרס בלסטוציסט) - אבל אפילו עם שיעורי הצלחה גבוהים, אנחנו עדיין רואים הרבה שונות. אם הולכים במסלול של תורמת ביציות קפואות, אני ממליצה להשיג איזו ערבות אם אפשר. שיעורי ההצלחה של תורמת ביציות קפואות לאחר שקיבלנו עובר דומים, וזה נוטה להיות האפשרות הזולה יותר משתי האפשרויות.

חלק מההורים המיועדים רוצים לבצע בדיקות גנטיות לעוברים שלהם, בעוד אחרים חוששים מפגיעה פוטנציאלית. מה תהיה המלצתך?
בדיקת PGT-A (או סינון עוברים גנטית למספר חריג של כרומוזומים) לא הוכחה כמשפרת שיעורי הצלחה באוכלוסיית תורמות ביציות מכיוון שרוב העוברים המגיעים מתרומת ביציות הם נורמליים בבדיקה זו. אז ייתכן שהיא פשוט אומרת לנו משהו שאנחנו כבר יודעים עם התמרון הנוסף של העובר.
עם זאת, אחוז טוב מהמטופלים שלנו עדיין עושים את זה מסיבות שונות - אולי הם רוצים לבצע בחירת מין או במקרים שבהם אנחנו חושדים בבעיה רחמית זה יכול להיות מועיל להעלים כמה שיותר משתנים. או בהחלט עבור כל זוגות המשתמשים בפונדקאית אנחנו מעדיפים להימנע ככל האפשר מהעברת עוברים לא נורמליים. אז במקרים של פונדקאות מומלץ לבצע PGT-A אם אפשר.
האם יש לך טיפ לחלוק עם הורים מיועדים על איך לבחור את מרכז הפוריות שלהם?
אתם בונים שותפות והופכים לחלק מצוות. זה חייב להרגיש כך, אחרת המרפאה אינה התאמה טובה עבורכם. אתם רוצים שיהיה לכם קו תקשורת פתוח עם צוות הטיפול שלכם ועם הרופא שלכם. אם אתם מודאגים ממשהו, אתם רוצים להרגיש נוח להעלות את זה. אתם רוצים להרגיש נוח לסנגר על עצמכם. אתם רוצים להרגיש שצוות הפוריות שלכם דואג לאינטרסים שלכם.
בעניין מסע הפונדקאות, מה דעתך המקצועית על העברת עובר בודד לעומת העברת שני עוברים?
אנחנו שמרנים בעמדה הזו ונצמדים להנחיות שניתנו על ידי החברה האמריקאית לרבייה. הריון מרובה עוברים נושא לא רק סיכון גבוה יותר לתינוקות (פגות היא הסיכון הגדול ביותר והיא הסיבה הנפוצה ביותר לתמותת תינוקות), אלא גם לפונדקאית - סיכונים גבוהים יותר לדימום, סוכרת הריונית, רעלת הריון, והרשימה נמשכת. לכן, במקרים שבהם הסטנדרט של הטיפול הוא להעביר עובר אחד, אנחנו לא מעבירים שניים.
אנחנו גם לא מאמינים שזה אפשרי להבין באמת מה הסיכונים הללו ומה סוגי הסיבוכים שיכולים להתרחש עד שאתם נמצאים במצב הזה וחווים אותו. לכן, מתן הסכמה להעברת שני עוברים במצבים אלו הוא בעייתי.
מהו העצה המקצועית שלך לפונדקאיות שרוצות לעבור את המחזור ללא שימוש בתרופות להזרקה?
אני חושבת שזה מאתגר בחלקו בגלל השפה המשפטית בחוזים שתחתמו - "אין שום דרך ביולוגית שההריון יכול להיות תוצאה של הביוץ שלך" אומר שאנחנו חייבים להפסיק את הביוץ. יש רק דרך אחת לעשות זאת, ולצערי זה באמצעות תרופות להזרקה. במחזורי העברת עוברים עם תרופות, יש לנו נתונים שמראים ששיעור ההפלות גבוה יותר עם פרוגסטרון וגינלי בלבד בהשוואה להזרקות פרוגסטרון. אבל לפעמים אנחנו עושים שילוב של שניהם כדי למזער את מספר ההזרקות.
ככל הנראה פגשת הרבה הורים מיועדים לאורך השנים ונתקלת בהרבה סיפורים רגשיים. תוכלי לשתף אחד או שניים שנשארו איתך?
יש יותר מדי לספור 🙂. אני חושבת שאחד הדברים שמדהימים אותי כל הזמן הוא איך הילדים שנולדים מתרומת ביציות באמת נראים כמו האם הביולוגית שלהם, למרות הגנטיקה. בהחלט היו לי מטופלים שהיו איתי שנים, נלחמו שהטיפול יצליח, נלחמו שהביטוח ישלם, או מטופלים שאמרו להם "לא" על ידי מרפאות רבות לפני שהגיעו אלינו.
אלו הם מאוד מתגמלים כשהם עובדים... ומזעזעים כשהם לא. אני חושבת שהדבר שבאמת נשאר איתי לגבי מקרים של פונדקאות הוא ההרגשה בחדר הפרוצדורה ביום ההעברה של העובר.
הרבה פעמים הפונדקאית והבן זוג שלה נמצאים שם, ההורים המיועדים נמצאים שם - יש אווירה של מסיבה וזה מרגיש מקווה ומרגש. זהו סוג ההעברה של עובר שאני הכי אוהבת לעשות.
מחשבות סיכום
המחויבות העמוקה של ד"ר רודיק לטיפול בפוריות, בשילוב עם המומחיות הקלינית שלה, מדגישה את התפקיד החיוני של אמפתיה וחדשנות ברפואה הרבייה.
במרכז הפוריות של אוניברסיטת קולומביה, שילוב הטיפול האישי במטופלים עם פרקטיקות רפואיות מתקדמות מבטיח שאנשים וזוגות יקבלו תמיכה המותאמת למסע הייחודי שלהם לעבר ההורות.
כאשר נוף הטיפולים בפוריות מתפתח, ד"ר רודיק והצוות שלה מקדישים עצמם לשיפור הגישה שלהם כדי לעמוד בצרכים הרגשיים והפיזיים של מטופליהם, וממשיכים להשפיע באופן משמעותי בחייהם של אלה שהם משרתים.