הוֹרִים

הקפאת ביציות במגמת עלייה: השאלות שאנו שואלים הן "למה ואיך?" תשובה: השעון הביולוגי.
הקפאת ביציות במגמת עלייה: השאלות שאנו שואלים הן "למה ואיך?" תשובה: השעון הביולוגי.
הקפאת ביציות, או שימור ביציות בהקפאה (oocyte cryopreservation), הופכת לפופולרית יותר ויותר ככלי לשימור פוריות. מאמר זה בוחן את הבסיס המדעי לתהליך, ומתייחס לאופי המוגבל של מאגר הביציות של אישה והשפעת הגיל על הפוריות. המאמר דן במגמה החברתית של דחיית גיל ההורות ובהתפתחות הקפאת ביציות אלקטיבית, לצד המאמצים לשפר את הנגישות וההיתכנות הכלכלית של הטיפול. הכותבת, קים שמרוט, אחות פוריות ותומכת בתחום, מציעה גישה הוליסטית לפוריות, ומעצימה נשים באמצעות חינוך ותמיכה במסע שלהן לשימור הפוריות.
הבה נסקור את המדע:
אישה נולדת עם כל הביציות שיהיו לה אי פעם (1-2 מיליון בלידה). מספר הביציות סופי. בשונה מתאים אחרים בגופנו, תאי הביציות שלנו לא מתחדשים, בניגוד לתאי דם אדומים ותאי עור. נשים אינן מסוגלות לייצר ביציות חדשות, והמספר ממשיך לרדת עם הגיל.
בעת הלידה, 1-2 מיליון הביציות הללו נמצאות בתוך זקיקים מלאי נוזלים. ביציות אלו נשארות במצב בלתי בשל. ביציות אלו מתכלות מדי חודש עד תחילת גיל ההתבגרות. עד שהאישה מגיעה לגיל הפוריות שלה, נותרות לה בערך 300,000 ביציות.

זה נשמע כמו כמות גדולה, נכון?
המלכוד: בכל חודש מספר ביציות בלתי בשלות עולות לפני השטח בזקיקים שלהן, בעוד שהמוח מייצר הורמון שנקרא הורמון מגרה זקיקים (FSH) כדי לגדל, לפתח ולשחרר ביצית אחת. הבעיה היא שה-FSH נוצר באופן טבעי רק בכמות שמספיקה לשחרור ביצית אחת, ולכן שאר הביציות שנמצאות על פני השטח של השחלה באותו חודש ייספגו מחדש וימותו בשחלת האישה. זהו מהלך טבעי של 99% מהביציות של האישה.
בנוסף לירידה בכמות הביציות, קיימות גם השפעות חיצוניות ופנימיות שפוגעות באיכותן. זה יקשה יותר ויותר על אישה להיכנס להריון ולהחזיק בהריון בריא ובטוח. בשל מציאות זו, על רופאים ומטפלים להמשיך לייעץ לנשים על השינויים בפוריות שלהן, ללא קשר לשאלה האם הן מתכננות להיכנס להריון בקרוב או לא (1).
מציאות השעון הביולוגי של האישה הובילה לעלייה בשימור הפוריות.
במאה ה-21, נשים דוחות את שנות הפוריות שלהן מתוך שאיפה לקריירה, טיולים והתמקדות בעצמן. עם זאת, דחיית גיל ההורות מגיעה עם עלייה באי פוריות הקשורה לגיל (2).
היסטוריה של הקפאת ביציות:
שימור ביציות בהקפאה (Oocyte Cryopreservation) קיים כבר עשרות שנים, בעיקר במקרים של אונקופוריות. אונקופוריות מתייחסת לתחום הרפואי שמחבר בין אונקולוגיה ואנדוקרינולוגיה רבייתית. המטרה היא למקסם את הפוטנציאל הפוריות של האישה על ידי הקפאת ביציותיה לאחר אבחון במחלת סרטן. נשים בשנות ה-20-30 לחייהן שאובחנו עם ממאירות הדורשת כימותרפיה והקרנות, נמצאות בסיכון לאבד את פוטנציאל הפוריות שלהן. לכן, במשך שנים, אונקולוגים עובדים עם אנדוקרינולוגים רבייתיים כדי להקפיא ביציות של נשים ולשמר אותן לשימוש עתידי לפני שהן יהרסו על ידי טיפולי הסרטן.
עם זאת, בשנת 2012, האגודה האמריקאית לרפואה רבייתית הגדירה את הקפאת הביציות כהליך "חברתי" ו"אלקטיבי", מה שהוביל לעלייה בעשור האחרון במספר הנשים שמקפיאות את ביציותיהן.
מאשמה להעצמה:
בעוד שטיפולי פוריות עדיין סובלים מסטיגמה שקטה, ידוענים, משפיענים, סטארטאפים ומחלקות משאבי אנוש מנסים לשנות את הנרטיב מדי יום. מעסיקים מציעים ביטוח פוריות במסגרת חבילת ההטבות שלהם כדי לקזז את העלות הגבוהה של הקפאת ביציות. מרפאות פוריות החלו להציע תוכניות תשלומים והנחות כדי לעודד יותר נשים לבחור בטיפול זה כחלק מהטיפול בעצמן.
מאיפה מתחילים?
הצלחת הקפאת ביציות תלויה במגוון גורמים, כולל הגיל שבו הביציות מוקפאות, מספרן ואיכותן של הביציות שנשאבו. ככל שמקפיאים את הביציות מוקדם יותר, כך יש סיכוי גדול יותר להשגת מספר גדול יותר של ביציות בשלות באיכות גבוהה שניתן להפרות ולנסות להשתיל בעתיד.
הדרך הטובה ביותר להתחיל את התהליך היא לקבוע פגישת ייעוץ עם ספק הפוריות המקומי שלך כדי ללמוד עוד על מצב הפוריות שלך ולבנות תוכנית מקיפה להשגת יעדי הפוריות שלך.
קים שמרות' RN BSN

קים שמרות' היא אחות פוריות עם יותר מ-5 שנות ניסיון באחת ממרפאות הפוריות המובילות בניו יורק, המרכז לרפואה רבייתית בקולורדו (Colorado Center for Reproductive Medicine). היא סייעה לחנך ולהעצים אלפי נשים במסע הפוריות שלהן. קים נוקטת בגישה הוליסטית לפוריות הכוללת תזונה, תמיכה נפשית, חינוך רפואי ועוד, במטרה להעצים ולשפר את תוצאות הפוריות שלהן. לקים תשוקה עמוקה לנושא הפוריות, והיא ממשיכה לשתף את הידע שלה ברחבי העולם דרך הפלטפורמה שלה @TheFertility_RN.
ציטוטים:
Rowe T. Fertility and a woman's age. J Reprod Med. 2006 Mar;51(3):157-63. PMID: 16674009.
van Noord-Zaadstra BM Looman CW Alsbach H Habbema JD te Velde ER Karbaat J. Delaying childbearing: effect of age on fecundity and outcome of pregnancy. BMJ. 1991 Jun 8;302(6789):1361-5. doi: 10.1136/bmj.302.6789.1361. PMID: 2059713; PMCID: PMC1670055.