המסע שלי

המסע שלי: קלילה גרין סיציליאנו – פונדקאית יהודייה פעמיים על פונדקאות וחוקי ההלכה היהודית
המסע שלי: קלילה גרין סיציליאנו – פונדקאית יהודייה פעמיים על פונדקאות וחוקי ההלכה היהודית
מה שהתחיל בהתפעלות מההריון כבר בגיל צעיר, הוביל את קלילה גרין סיציליאנו להפוך לאחת הפונדקאיות היהודיות הבודדות.
מדוע פונדקאיות יהודיות כה נדירות ומה הניע את קלילה גרין סיציליאנו להפוך לחלוצה בקהילה היהודית? מבט מרתק מאחורי הקלעים על עמדת ההלכה היהודית בנוגע לפונדקאות.
איך החלטת להפוך לפונדקאית? מה הניע אותך לכך?
מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד הייתי מרותקת להריון.
אני זוכרת חברה טובה של המשפחה שהייתה בהריון עם ילדיה כשאני הייתי נערה צעירה; צפיתי איך הבטן שלה גדלה לממדים שנראו לי עצומים בתוך פחות משנה. התפעמתי מהרעיון שהיא התחילה מכלום ובתוך כ-40 שבועות היה לה תינוק מפותח לחלוטין. הייתי שם עבורה כעוזרת אם בכל פעם שההורים שלי הרשו לי ושאלתי כמה שיותר שאלות.
כשהתבגרתי ונהייתי בוגרת יותר, ידעתי שאני רוצה ילדים משלי. זמן קצר לאחר שהתחתנתי, היו לי מספר חברות שהביעו חשש שאולי לא אצליח להיכנס להריון במהירות שאשמח בה, ושעלי להיות סבלנית במסע להורות.
הרגשתי שיש מאחורי האזהרות האלו דאגה, אך לא הצלחתי להתגבר על העובדה שכל כך הרבה אנשים מנסים לקבוע עבורי ציפיות; כנראה שכולן חוו את אותו תהליך המתנה להרות.
למרבה המזל, החששות של החברות שלי לא התממשו. בעלי ואני לא נתקלנו בבעיות להרות את ילדינו. התחתנו באוגוסט 2010, והילד הראשון שלי נולד כמעט 9 חודשים לאחר החתונה שלנו.
הרגשתי כל כך מבורכת שעברתי הריון, לידה וחוויית לידה כה חלקה. ובכל זאת, החברות שלי המשיכו להזהיר שהילדים הבאים עשויים להיות קשים יותר להרות, או שרק בגלל שההריון הראשון היה קל, זה לא אומר שכל ההריונות יהיו כאלו.
ובכל זאת, עבור כל אחד משלושת ילדיי, הרגשתי כל כך מבורכת שבעלי ואני לא נאלצנו לנסות הרבה זמן להרות ושכל ההריונות שלי היו חלקים. התחלתי להסיק שיש לי איזושהי "יכולת על" – אני יכולה לגדל בני אדם! ולא רק שאני יכולה לגדל בני אדם, אלא שלא חוויתי את כל תסמיני ההריון ה"רגילים" שחברותיי חוו.
התחלתי לתהות איך זה יהיה לשאת ילד עבור מישהו אחר. איפה בכלל להתחיל? איך נראה התהליך? כיוון שאני אישה יהודייה אורתודוקסית, האם אני חייבת לשאת עבור משפחה יהודית אחרת או שזה יכול להיות עבור כל אחד? מה הם חוקי ההלכה שתומכים בפונדקאות, לעומת אלה שאולי אינם מאפשרים זאת? האם ארגיש את אותו חיבור לתינוק של מישהו אחר כפי שהרגשתי עם כל אחד מילדיי שלי?
בעלי ואני התחלנו לדון בכל השאלות האלו, ובתמיכתו החלטנו להתחיל לחקור את האפשרות שאהפוך לפונדקאית.
מדוע פונדקאיות יהודיות כל כך נדירות, עד שיש שאומרים שמציאת פונדקאית יהודייה זה כמו למצוא חד קרן?
פונדקאות באופן כללי היא מושג חדש יחסית. רק בעשורים האחרונים המדע התפתח למצב שבו הפונדקאות הפכה לאופציה עבור יותר אנשים הסובלים מבעיות פוריות, והחוקים בארצות הברית החלו להקל במתן אפשרות לפונדקאיות לשאת עבור הורים מיועדים.
כשאני מתחילה לדון בפונדקאות עם קבוצת אנשים חדשה, ב-99 מקרים מתוך 100 אני מקבלת את התגובה הבלתי נמנעת "מעולם לא פגשתי פונדקאית".
עכשיו תוסיפו לזה את היותי יהודייה.
החוקים סביב פונדקאות ביהדות עדיין מתפתחים. יש רבנים שאומרים ללא ספק שהתורה מתירה פונדקאות.
הרב משה פיינשטיין החל לדבר על כך וקבע את הפרמטרים והחוקים סביב פונדקאות כאשר ההפריה החוץ גופית הפכה לנושא. רבנים אחרים הרחיבו מאז את הרעיונות הללו לעולם הפונדקאות. אך ישנם רבנים המתנגדים וטוענים שהילד יכול להיחשב כממזר (ילד שנולד כתוצאה מניאוף או מחוץ לנישואין).
תוסיפו לכך שבתורה נאמר שמשפחות יהודיות צריכות "לפרות ולרבות". מרבית המשפחות שאני מכירה בקהילות רפורמיות, קונסרבטיביות ואורתודוקסיות מודרניות מגדלות 2-4 ילדים, והן יודעות שהמשפחה שלהן שלמה.
בקהילות הדתיות יותר, המשפחות עשויות להמשיך לגדול עד שהאם כבר לא יכולה לשאת ילד נוסף. זה מוביל לכך שפחות נשים מוכנות או יכולות לשאת ילד עבור מישהו אחר בבטחה. זו הסיבה לכך שפונדקאיות יהודיות הן כל כך נדירות.
האם יש סיבות דתיות שמונעות מנשים יהודיות להפוך לפונדקאיות?
זו שאלה מורכבת.
כמו בכל נושא ביהדות, אם תשאלו חמישה רבנים תקבלו שלל תשובות. ישנם חוקים סביב פונדקאות ביהדות שלמעשה עזרו לתהליך לעבור בצורה חלקה יותר.
לדוגמה, כל ילד שאביא לעולם יהיה יהודי. ביהדות, הדת עוברת דרך האם – ולכן כל ילד שאני מביאה לעולם חייב להיות בבית יהודי עם הורים יהודים. על פי ההלכה היהודית, אישה יהודייה אינה יכולה למסור ילד שהיא ילדה (בין אם מהעובר של זוג אחר או משלה) למשפחה שאינה יהודית.
חוק נוסף שאנשים מחוץ לעולם הפונדקאות היהודי לא יחשבו עליו הוא שילדיי נחשבים קשורים ישירות לכל ילד אחר שאשא. מבחינה מדעית אין ביניהם קשר; הם אינם חולקים DNA או אפילו סוגי דם.
מה שזה אומר הוא שילדיי לא יכולים לגדול ולהתחתן עם ילד אחר שנשאתי. לכן עלינו לשמור על קשר לפחות פעם בשנה עם ההורים עד שהילד יגיע לגיל 18, כדי שנוכל לקבל תמונה סבירה של איך הילד ייראה כמבוגר.
מהו התהליך שעל אישה יהודייה לעבור כדי להפוך לפונדקאית כשרה?
באמת לא היה תהליך ספציפי להפוך לפונדקאית כשרה.
כשהתחלתי לראשונה לבדוק את האפשרות להיות פונדקאית, פניתי לרב שלי. הוא הבין שאין לו את ההכשרה הנכונה או את התשובות בנושא הזה, ופנה לרב אחר שלמד את ההלכה ואת הקשר שלה לפרקטיקות רפואיות.
הרב הזה ביצע קצת למידה והכרעות הלכתיות סביב פונדקאות, אך אפילו הוא הבין שעליו לפנות לרבנים בכירים יותר בישראל.
בסך הכל, לקח כחודש או משהו כזה כדי לקבל תשובות לכל החוקים הסובבים פונדקאות בעולם היהודי. ישבתי עם הרב שלי כדי לעבור על הכל ולוודא שאני מבינה כל היבט. כמובן, אני יודעת שאני תמיד יכולה לחזור ולשאול שוב או להבהיר כל נקודה שאולי לא הבנתי כראוי או ששכחתי.