היתרונות בשימוש באיש מקצוע לבריאות הנפש בתהליכי פונדקאות ותרומת ביציות

מטפלים עם מומחיות בתחום הפוריות מספקים שלושה סוגי שירותים שיכולים לסייע להקל על המסע המורכב והמאתגר של פונדקאות.

1. סינון פונדקאית ותורמת ביציות
מטרת הבדיקה הפסיכולוגית היא לוודא שאתם והפונדקאית או תורמת הביציות שבחרתם מתאימים לא רק מבחינה רפואית.
אם יש לכם אפשרות להשתמש בתורמת פתוחה (חלק מהמרפאות לא עובדות עם תורמות שמוכנות לתרומה פתוחה, אך לרוב תוכלו להשתמש במקורות חיצוניים כמו Expecting.ai), לפני שתעשו את הבחירה הסופית חשוב לוודא שלשניכם ולפונדקאית או לתורמת הביציות יש ציפיות דומות מהמסע העתידי ושהסכמתם על סוג הקשר שתהיה ביניכם.

“אני חושבת שהדבר הראשון שצריך לחשוב עליו הוא לוודא שהפונדקאית או התורמת עברה סינון כראוי. הפונדקאית צריכה לעבור סינון רפואי ופסיכולוגי ראוי. לפעמים הפונדקאיות או התורמות לא עוברות סינון כראוי. הייתה כתבה בעיתון וול סטריט ג'ורנל על מישהו שהתאבד, ובסופו של דבר התברר שגם לתורמת שלו היו בעיות נפשיות. היו מקרים רבים בבתי המשפט בהם אנשים גילו שלתורמות שלהם היו בעיות פסיכיאטריות או רפואיות שלא דווחו. זו הסיבה לכך שעלינו לוודא שהן עוברות סינון כראוי”, מסבירה ליסה שומן, אשת מקצוע לבריאות הנפש שעובדת בתחום בניית המשפחה למעלה מ-25 שנה ומייסדת מרכז לבניית המשפחה. התוכנית שלה מספקת משאבים כדי לעזור להורים המיועדים לעבור את המסע להורות בקלות רבה יותר.

“עם פונדקאית ותורמת ביציות אתם מחפשים דברים שונים, נכון? אבל בשני המקרים על הסוכנות לעקוב אחר ההנחיות שהוגדרו על ידי האגודה האמריקאית לרפואה רבייה, שכוללות סינון פסיכולוגי על ידי איש מקצוע מוסמך לבריאות הנפש וגם בדיקה שנקראת PAI: מבחן להערכת אישיות או MMPI. אלו הם מבחנים אובייקטיביים חשובים מאוד מכיוון שאף שאין פתרון חסין-כשל, חיוני לסנן פסיכופתולוגיה. יש גם מדדים לזיהוי הונאה בשני המבחנים. זה חשוב כי אם הפונדקאית או התורמת משקרת במבחן, בין אם כדי להרשים את המטפל או כדי להסתיר חלקים מעצמה שהיא לא רוצה שיראו, היא עלולה לשקר גם בנוגע למידע הרפואי שלה. באופן אידיאלי, על המטופלים להיות מסוננים על ידי אדם אובייקטיבי, כך שלא תהיה תמריץ להעביר אותן בסינון”.

2. תמיכה רגשית
מהי הדרך הטובה ביותר לענות על שאלות של בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ואפילו הילדים שלכם? איך יכולים גברים ונשים להתמודד עם ההשפעה הרגשית של אי-פוריות? איך תשמרו על הזוגיות שלכם במהלך רכבת ההרים הרגשית שמלווה את המסע לפוריות? איך תחליטו איזה סוג של קשר עם הפונדקאית או תורמת הביציות מתאים לכם?

ישנן שאלות רבות שעולות במהלך המסע להורות, ורוב האנשים שעברו זאת אומרים שלא קל למצוא את כל או אף אחת מהתשובות לבד.

“...זוהי חלק מההנחיות של האגודה האמריקאית לרפואה רבייה – שלפני שאדם מתחיל מסע של פונדקאות או תרומת ביציות, הוא עובר ייעוץ חינוכי עם איש מקצוע מוסמך לבריאות הנפש. חשוב לוודא שהם מבינים את ההשלכות ארוכות וקצרות הטווח של החלטתם עבורם ועבור ילדיהם העתידיים, איך החלטה זו תשפיע עליהם בעתיד, איך להבין נושאים כמו לשוחח עם הילדים על מקורותיהם ולהיות מיודעים על דברים שאולי לא חשבו עליהם עדיין”, אומרת ליסה.

“חשוב להימנע מחרטה כשאפשר ולהרגיש מוכנים למסע טוב. החינוך הוא חלק חיוני מזה. היו לי אנשים רבים שהגיעו אליי שנים לאחר מכן ואמרו 'אני מתחרט על הדרך שבה עשיתי את זה' או 'הלוואי שהייתי עושה את זה אחרת', ו'אם רק הייתי יודע הייתי עושה משהו אחרת'. זה מצער, זה לא צריך להיות כך”.

3. קבוצות תמיכה
יש משהו בהשתייכות לקבוצה. הורים מיועדים רבים שסיימו את המסע אומרים שלא היו מצליחים לעבור את זה אילולא הייתה להם תמיכה מקבוצה של אנשים שעברו את אותו התהליך.

תמיכה היא דבר חשוב ביותר, ולמזלנו יש הרבה קהילות מקוונות ובמציאות שהורים מיועדים יכולים להצטרף אליהן.

מהסיבה הזו, ליסה מנהלת קבוצת תמיכה לתרומת ביציות שנפגשת מדי שבוע.

“חייבים שתהיה לכם מערכת תמיכה. אי אפשר לעבור את זה לבד”, אומרת אלנה רידלי, משפיענית שפנתה לתרומת ביציות כדי לבנות את משפחתה בראיון שלנו Expecting Answers. “חברים ומשפחה תמיד מקום טוב להתחיל בו, אבל למצוא קהילה שאת או אתה באמת מתחברים אליה, שמבינה בדיוק מה אתם עוברים, תעזור לכם לעבור כל כך הרבה ממה שקורה כשאתם מתמודדים עם אי-פוריות. בין אם זו קהילה מקוונת או פנים אל פנים – תמצאו את הקהילה שלכם, תמצאו את הכפר שלכם”.