המסע שלי
המסע שלי: אלנה רידלי – לוחמת אי הפוריות
המסע שלי: אלנה רידלי – לוחמת אי הפוריות
אלנה רידלי, משפיענית שפנתה לתרומת ביציות כדי לבנות את משפחתה, בסיפור כן ופתוח על ההתמודדות עם אי פוריות והמאבק שלה להפוך לאם.
שאלנו את המשפיענית אלנה רידלי לספר לנו על החוויה שלה עם תרומת ביציות, איך היא התמודדה עם משברים בדרך ואילו טיפים היא הייתה נותנת לאחרים שעומדים להתחיל במסע תרומת ביציות משלהם.
את מתארת את עצמך כלוחמת אי פוריות. תוכלי לשתף רגעים משמעותיים מהמאבק שלך?
האמונה האישית שלי היא שכל מי שמתמודד עם אי פוריות הוא לוחם בדרכו שלו. זה אחד הדברים הקשים ביותר שאני חושבת שאדם יכול לעבור. בגלל כל חוסר הוודאות והמחזור הקבוע של כישלון שוב ושוב בכל חודש שעובר, אני חושבת שזה הופך מישהו לראוי להיקרא לוחם.
בואי נחזור להתחלה – ספרי לנו על המאבק שלך להתגבר על אי פוריות. מתי גילית שאת מתקשה להיכנס להריון? איך התמודדת עם זה?
התחלנו לנסות להיכנס להריון (TTC) בשנת 2011 ללא כל רמז לכך שיהיו לנו בעיות. ניסינו במשך 6 חודשים ואז עברנו תאונת אופנוע שעיכבה את היכולת לנסות כי שברתי את הרגל בחמישה מקומות.
לאחר שנה של TTC, בבדיקת השגרה השנתית שלי, המיילדת שלי אמרה לי שנוכל לנסות כמה דברים – בדיקות דם, בדיקת HSG ואפילו רייקי הומלץ, אז ניסינו את כל הדברים האלה. תוצאות בדיקות הדם היו תקינות, ה-HSG לא הראה חסימות בחצוצרות שלי, ורייקי בהחלט עזר לי להירגע, אבל לא הייתי משוכנעת שזה ירפא כל מה שקורה איתנו.
ניסינו במשך שנה נוספת, ובבדיקת השגרה השנתית הבאה שלי פגשתי סוף סוף רופאה גינקולוגית (OB), וכל מה שהיא יכלה לעשות זה להפנות אותי לאנדוקרינולוגית הפוריות הראשונה שלי (RE). עברו שנתיים של ניסיונות טבעיים להיכנס להריון ללא הצלחה אחת, כך שידענו בוודאות שמשהו לא בסדר. נפגשנו עם אנדוקרינולוגית הפוריות הראשונה שלנו בסתיו 2013 והתחלנו את הטיפול משם.
מתי החלטתם להפסיק לנסות להשתמש בביציות שלך ולחפש תורמת ביציות?
הפעם הראשונה ששמעתי את המילים "תורמת ביציות" הייתה בפגישה WTF (פגישת מעקב שמסבירה למה זה לא הצליח). זה היה אחרי מחזור טרי שני עם רופא הפוריות השני שלי (RE). עם ה-RE הראשון שלי עשיתי שתי IUI (הזרעה תוך רחמית), מחזור טרי אחד של IVF ושלושה החזרות, ולא נכנסתי להריון, אז חיפשנו דעה שנייה.
במהלך המחזור הטרי השני שלי, התוצאה הייתה שונה מאוד מהראשון. היו לי רק שני עוברים שהיו ברי קיימא, והם ביקשו ממני להחזיר אותם ביום ה-3 במקום ביום ה-5, מה שהיה אינדיקציה לכך שהעוברים לא היו באיכות טובה במיוחד.
המחזור נכשל ובפגישת המעקב שלי, רופא הפוריות (RE) אמר לי שהוא מאמין שתרומת ביציות תהיה המסלול הטוב יותר עבורי. הוא אמר לי שאפילו אם הייתי בתו, זה היה העצה שלו בהתבסס על המראה והאיכות של הביציות שלי. היה לי מאוד קשה להאמין לזה כי בסבב ה-IVF הראשון שלי התקבלו 7 בלסטוציסטים ולא הוזכר שום דבר לגבי איכות הביציות על ידי רופא הפוריות הראשון שלי.
עזבתי את הקליניקה השנייה שלי והחלטתי לחפש דעה שלישית. רציתי לתת לביציות שלי הזדמנות אחרונה, והרופא החדש שלי אמר לי שיש לי סיכוי של 65% להצלחה עם עובר אחד שנבדק בבדיקת PGS (סקר גנטי לפני השתלה), בהתבסס על כל בדיקות הדם שלי. כל המדדים תמיד היו בטווח הנורמלי; FSH, AMH, ספירת זקיקים אנטרליים, וכו'. דברים שבדרך כלל מצביעים על בעיות באיכות הביציות פשוט לא היו שם.
ניסינו מחזור שלישי עם הביציות שלי, כאשר נלקחו 16 ביציות ו-11 מהן הופרו, אך ביום ה-5, כאשר היינו אמורים לקבל את התוצאות של כמה עוברים יוקפאו וישלחו לבדיקה הגנטית PGS, קיבלנו שיחת טלפון שהיינו צריכים להגיע באותו יום להחזרה כי העוברים שלנו לא מתקדמים כראוי והם רצו לפחות לנסות עם השניים שנראו הכי טוב.
עזבנו בבהלה את מה שעשינו ונסענו שעתיים לקליניקה כדי לבצע החזרה בלתי צפויה. ביום למחרת גיליתי שאף אחד מהעוברים האחרים שלנו לא התקדם לנקודה שבה ניתן היה לשלוח אותם לבדיקה גנטית, ואז ביום שאחרי חג המולד גילינו שהמחזור נכשל. במהלך תקופת ההמתנה של המחזור האחרון הזה (TWW – תקופת ההמתנה של שבועיים בין הביוץ והווסת הצפויה) ביקשתי מהקליניקה את פרופילי התורמות והתחלתי לשקול את מה שרופא הפוריות השני שלי אמר לי – שאני צריכה להשתמש בתורמת ביציות.
איזה תהליך עברת כאשר החלטת להשתמש בתורמת ביציות?
לבסוף נפתחתי לרעיון ובמקרה באותו זמן, במהלך תקופת ההמתנה של המחזור האחרון שלי עם הביציות שלי, קיבלתי הודעה בפייסבוק מבחורה שעקבה אחרי הסיפור שלנו והציעה את עצמה כפונדקאית או תורמת ביציות עבורנו.
בהיותי חלק מקהילת אי הפוריות באינסטגרם במשך כל כך הרבה זמן, כבר הכרתי כמה בנות שהשתמשו או שהיו בתהליך של שימוש בתרומת ביציות, אז מיד יצרתי איתן קשר ברגע שהבנתי שאני מוכנה להמשיך בתהליך הזה.
הכרתי שתי נשים בפרט שהיו במצב דומה, כאשר מישהו הציע להן ביציות לאחר שמצא את הבלוג שלהן או דרך המדיה החברתית. לכן ביליתי הרבה זמן בשאילת שאלות ושלחתי להן הודעות באופן קבוע כדי להבין איך התהליך הזה עובד.
הייתי מאוד בת מזל ששיתוף הסיפור שלי באופן כה פומבי פתח בפניי את הדלת לאפשרות של תרומה פתוחה. למרות שהיא הייתה זרה מוחלטת עבורי באותו זמן, הנדיבות שלה לבדה פתחה אותי והלהיבה אותי עוד יותר לגבי השימוש בתרומת ביציות.
כשהורים מיועדים מתחילים לחפש תורמת ביציות – מה את ממליצה להם לעשות? איך הם צריכים להתחיל? מה הם צריכים לשאול?
הדבר הראשון שהורה מיועד צריך לעשות הוא לקבוע אם הוא מרגיש בנוח לספר לכל ילד שיהיה לו על הגנטיקה שלו. אם הם עדיין לא בשלב הזה, אז כדאי לפנות לייעוץ ולעבוד על תהליך ההסתגלות לכך.
אין לי הרבה ניסיון בחיפוש אחר תורמת ביציות, כי התורמת שלנו די "נפלה עלינו", אבל כבר חיפשתי פרופילים של תורמות באתר הקליניקה שלנו. אני חושבת שכאשר אתם הורים מיועדים (IP), עליכם גם לקבוע מה אתם מחפשים בתורמת מבחינת היסטוריה משפחתית, מראה, השכלה וכו'. לכל אחד יש רצונות שונים.
כנראה שעברת כמה אתגרים בדרך. תרצי לשתף איך התמודדת איתם? מה עזר לך להתגבר עליהם ומה היית ממליצה לאחרים לעשות כאשר הם נתקלים באותן בעיות?
חייבים שתהיה לכם מערכת תמיכה. אי אפשר לעבור את זה לבד. חברים ומשפחה הם תמיד התחלה טובה, אבל למצוא קהילה שאת או אתה באמת מתחברים אליה, שיודעת בדיוק מה אתם עוברים, תעזור לכם לעבור הרבה ממה שקורה כשאתם מתמודדים עם אי פוריות.
מה הטיפים שלך להורים מיועדים לגבי בחירת הקליניקה, הסוכנות ותורמת הביציות הנכונים?
אני לא ממש מנוסה במציאת הסוכנות או הקליניקה הנכונות, או אפילו תורמת הביציות, אבל אני אגיד שיש דגש רב על החשיבות של תרומה פתוחה בקרב קהילת ה-DCP, ואני חייבת לומר שאני מסכימה.
בקרו בבלוג של אלנה: https://linktr.ee/lenaridley
