תרומת ביצית ויצירת עוברים בארה״ב לישראלים: המדריך המלא ל-2026

עודכן: אוגוסט 2026. עבור ישראלים שבוחנים תרומת ביצית בארצות הברית, התהליך אינו חייב להסתיים בבחירת תורמת. אפשר לבצע בארה״ב את כל שלב יצירת העוברים: לבחור תורמת ביצית ו/או תורם זרע, לבצע IVF במרפאה אמריקאית, ליצור עוברים, לבצע PGT-A אם יש לכך הצדקה רפואית, להקפיא את העוברים ואז להשתמש בהם לפונדקאות בארה״ב או להעבירם למרפאה אחרת בהתאם לכללים הרלוונטיים.

המדריך הזה מתמקד במסלול האמריקאי מנקודת המבט של הורים ישראלים. מידע רפואי ורגולטורי מבוסס על FDA, ASRM ומשרד הבריאות הישראלי, ולא על הבטחות שיווקיות של סוכנויות.

מהם המסלולים האפשריים?

יש כמה מבנים נפוצים:

• תורמת ביצית אמריקאית + זרע של אחד ההורים המיועדים - יצירת העוברים במרפאת IVF בארה״ב.
• תורמת ביצית + תורם זרע - כאשר שני מקורות הגמטות הם מתרומה.
• ביציות מוקפאות מבנק אמריקאי - הפשרה והפריה במעבדת IVF בארה״ב.
• תורמת טרייה - התורמת עוברת מחזור גירוי ושאיבה חדש עבור המשפחה.
• יצירת עוברים לצורך פונדקאות בארה״ב - העוברים נשמרים במרפאה עד שנמצאת פונדקאית ומושלם האישור הרפואי והמשפטי.
• יצירת עוברים בארה״ב והעברתם בהמשך - אפשרי במקרים מתאימים, אך דורש תיאום מוקדם בין המרפאה השולחת למרפאה המקבלת והשלמת הדרישות הרגולטוריות והמסמכים.

איך מתחילים?

לפני שבוחרים תורמת, עדיף לבחור או לפחות לצמצם את רשימת מרפאות ה-IVF שיכולות לבצע את יצירת העוברים. המרפאה צריכה לאשר שהיא מוכנה לעבוד עם הסוכנות או בנק הביציות שבחרתם, שהמעבדה מקבלת את החומר הביולוגי ושהיא מבינה מהי מטרת העוברים - החזרה להורה, פונדקאות או שילוח למרפאה אחרת.

אם המסלול מיועד לפונדקאות, חשוב להגיד זאת למרפאה כבר בתחילת הדרך. לפי הנחיות ה-FDA, כאשר עוברים נוצרים לצורך העברה לפונדקאית, קיימות דרישות donor eligibility הרלוונטיות למקורות הביצית והזרע. הפונדקאית עצמה נחשבת recipient ולא donor.

תורמת טרייה או ביציות מוקפאות?

תורמת טרייה עוברת מחזור גירוי ושאיבה חדש. ביציות מוקפאות כבר נשאבו ונשמרו בבנק. אין מסלול אחד שטוב יותר לכולם.

תרומה טרייה יכולה לאפשר גישה למספר גדול יותר של ביציות מאותה שאיבה, אך דורשת יותר תיאום ויש סיכון לדחייה או לביטול מחזור. ביציות מוקפאות זמינות מהר יותר בדרך כלל ומאפשרות לדעת מראש כמה ביציות נרכשות, אך לעיתים מדובר בקבוצה קטנה יותר.

להשוואה מלאה ראו את המדריך לביציות טריות מול מוקפאות.

מי בודק את תורמת הביצית בארה״ב?

ה-FDA מסדיר תרומת ביציות וזרע כחומרי רבייה אנושיים במסגרת 21 CFR Part 1271, כולל דרישות סקר ובדיקות למחלות זיהומיות. בנוסף, ASRM מפרסמת הנחיות מקצועיות רחבות יותר לגבי הערכה רפואית, היסטוריה משפחתית וגנטית, ייעוץ והיבטים פסיכו-חינוכיים.

חשוב להבדיל בין עמידה בדרישות FDA לבין בדיקות גנטיות רחבות. העובדה שתורמת "FDA eligible" אינה אומרת שהיא נבדקה לכל מחלה גנטית אפשרית.

אילו בדיקות גנטיות כדאי לבדוק?

אין פאנל גנטי אחד שמתאים לכל משפחה. כדאי לקבל את הדוח המדויק של בדיקות הנשאות שבוצעו לתורמת ולהשוות אותו לבדיקות של מקור הזרע. אם אחד הצדדים נשא למחלה רצסיבית, יש לבדוק האם הצד השני נבדק לאותה מחלה.

אל תסתפקו באמירה כמו "300+ genetic conditions tested". בקשו את שם המעבדה, תאריך הבדיקה ורשימת הגנים או המחלות שנבדקו. במקרים מורכבים מומלץ ייעוץ גנטי.

איך יוצרים את העוברים בארה״ב?

1. בחירת מקור הביצית - תורמת טרייה או ביציות מוקפאות.
2. בחירת מקור הזרע - אחד ההורים המיועדים או תורם זרע.
3. השלמת בדיקות ומסמכי FDA לפי המסלול.
4. שאיבה או הפשרת ביציות.
5. הפריה במעבדה - IVF או ICSI בהתאם להחלטת המעבדה והצוות.
6. גידול העוברים במשך מספר ימים.
7. ביופסיה ל-PGT-A אם הוחלט לבצע אותה.
8. הקפאת העוברים ושמירתם עד להחזרה או לשילוח.

האם חייבים לבצע ICSI?

לא בכל מקרה. ICSI היא טכניקה שבה תא זרע מוחדר ישירות לביצית. מרפאות רבות משתמשות בה בתרומת ביצית או כאשר מתכננים PGT, אבל ההחלטה צריכה להיות רפואית ומעבדתית ולא אוטומטית. שאלו את המרפאה מדוע היא ממליצה על ICSI ומה העלות הנוספת.

האם כדאי לעשות PGT-A?

לא באופן אוטומטי. PGT-A בוחנת את מספר הכרומוזומים בדגימת תאים מהעובר. ASRM קובעת שהשימוש השגרתי ב-PGT-A לכל מטופלי IVF לא הוכח כמשפר את שיעור הלידות החיות באופן גורף.

בתרומת ביצית מתורמת צעירה במיוחד חשוב להבין מה הערך הצפוי של הבדיקה במקרה הספציפי, כמה עוברים קיימים ומה תעשו אחרת על בסיס התוצאה. למדריך מלא ראו את המדריך ל-PGT-A.

כמה עוברים צריך ליצור לפונדקאות?

אין מספר שמבטיח לידה. עובר אחד יכול להוביל ללידה, ומסעות אחרים דורשים יותר מהחזרה אחת. מספר העוברים שכדאי לנסות ליצור תלוי בגיל מקור הביצית, איכות העוברים, אם בוצע PGT-A, מספר הילדים שמתכננים וההיסטוריה הרפואית.

אם מתכננים יותר מילד אחד, כדאי לדבר עם המרפאה על המטרה המשפחתית לפני שמחליטים כמה ביציות לרכוש או אם לבחור מחזור תורמת מלא.

איפה שומרים את העוברים?

עוברים מוקפאים נשמרים במכלי חנקן נוזלי במרפאה או במתקן אחסון ייעודי. לפני שבוחרים מרפאה שאלו מהי עלות האחסון השנתית, מי אחראי על המכלים, מהן מערכות ההתראה והגיבוי ומהו התהליך אם בעתיד רוצים להעביר את העוברים.

אפשר להעביר עוברים מוקפאים בין מרפאות בארה״ב?

כן, הדבר נעשה בפועל, אך דורש תיאום בין שתי המעבדות. ASRM ממליצה שעוברים, ביציות וזרע מוקפאים יישלחו ב-dry liquid nitrogen shippers שמאפשרים שמירה על טמפרטורה מתחת ל-150°C-, ושכל מעבדה תחזיק נהלי שילוח מסודרים. יש להעביר גם את התיעוד הנדרש לגבי החומר וה-donor eligibility.

מומלץ להשתמש בחברת שילוח שמתמחה בגמטות ועוברים ולא בשירות משלוחים רגיל.

אפשר ליצור עוברים בארה״ב ולהביא אותם לישראל?

קיימים בישראל נהלים ליבוא ביציות וביציות מופרות מחו״ל. בפברואר 2026 פרסם משרד הבריאות הנחיות עדכניות בנוגע ליבוא ביציות וביציות מופרות מחו״ל לצורך פונדקאות בישראל, תוך הפניה לתקנות בריאות העם ולרשימת מרפאות חו״ל מוכרות.

לכן לא כדאי ליצור עוברים במרפאה אמריקאית מתוך הנחה שאפשר יהיה בהכרח לייבא אותם לישראל לאחר מכן. אם זו אחת האפשרויות שאתם רוצים להשאיר פתוחה, בדקו מראש עם יחידת IVF ישראלית שהיא יכולה לקבל חומר מהמרפאה האמריקאית הספציפית ושכל הדרישות מתקיימות.

אפשר ליצור עוברים בארה״ב ולהשתמש בהם לפונדקאות בארה״ב?

כן, וזה מסלול נפוץ. העוברים יכולים להישאר באחסון במרפאת ה-IVF עד שנמצאת פונדקאית, היא משלימה את הסינון הרפואי והפסיכולוגי, החוזה המשפטי נחתם והמרפאה מאשרת את מחזור ההעברה.

אם עדיין לא נמצאה פונדקאית, חשוב לבחור מרפאה שמוכנה לעבוד עם פונדקאיות ממדינות שונות ולבדוק מראש מה קורה אם בהמשך צריך להעביר את העוברים למרפאה אחרת.

כמה עולה יצירת עוברים בארה״ב?

אין מחיר אחד. התקציב יכול לכלול תשלום לסוכנות או לבנק הביציות, פיצוי לתורמת, תרופות, בדיקות, שאיבה, IVF/ICSI, זרע, שילוח, PGT-A אם מבוצע, הקפאה ואחסון. בתורמת טרייה עלולים להתווסף גם נסיעות והוצאות הקשורות למחזור התורמת.

בקשו מכל ספק הצעה מפורטת ולא "package price" בלבד. במיוחד בדקו מה קורה אם מתקבלות פחות ביציות מהצפוי, אם אין הפריה, אם אין בלסטוציסטים, או אם יש צורך במחזור נוסף.

איך לבחור מרפאת IVF בארה״ב?

אל תבחרו רק לפי אחוז הצלחה שמופיע באתר. בדקו:

• ניסיון עם תרומת ביצית ופונדקאות.
• ניסיון עם מטופלים בינלאומיים.
• האם המעבדה עובדת עם בנק הביציות או הסוכנות שבחרתם.
• האם היא יכולה לקבל ולשלוח עוברים וגמטות.
• מהם זמני ההמתנה.
• מהי מדיניות האחסון.
• מי מטפל בתיאום FDA ובמסמכים.
• מה קורה אם הפונדקאית שתבחרו נמצאת רחוק מהמרפאה.

15 שאלות שכדאי לשאול לפני שמתחילים

1. האם אתם עובדים עם הורים מיועדים מישראל?
2. האם אפשר ליצור אצלכם עוברים שמיועדים לפונדקאית?
3. אילו דרישות FDA חלות על מקור הביצית והזרע במקרה שלנו?
4. האם אתם עובדים עם הסוכנות או בנק הביציות שבחרנו?
5. אילו בדיקות גנטיות אתם ממליצים לבצע?
6. האם אתם ממליצים על ICSI ולמה?
7. האם אתם ממליצים על PGT-A במקרה שלנו ולמה?
8. כמה ביציות אתם מעריכים שנצטרך למטרה המשפחתית שלנו?
9. מהו המחיר המלא ליצירת עוברים?
10. מה כלול ומה אינו כלול?
11. מהי עלות האחסון השנתית?
12. אפשר להעביר את העוברים למרפאה אחרת בארה״ב?
13. אפשר להעביר אותם מחוץ לארה״ב?
14. אילו מסמכים יימסרו לנו לצורך שילוח עתידי?
15. מה קורה אם אין עוברים מתאימים לאחר המחזור הראשון?

השורה התחתונה

לישראלים, ארה״ב יכולה לשמש לא רק כמקום שבו מוצאים תורמת ביצית או פונדקאית אלא כמרכז שבו יוצרים ושומרים את העוברים עצמם. היתרון הוא האפשרות לרכז תורמת, בנק זרע, IVF, בדיקות גנטיות ופונדקאות באותה מערכת. החיסרון הוא שהחלטות שנעשות בתחילת הדרך - במיוחד בחירת המרפאה והאופן שבו התורמים נבדקו - יכולות להשפיע על האפשרות להשתמש בעוברים בהמשך או להעביר אותם למדינה אחרת.

לכן כדאי לתכנן את סוף המסלול עוד לפני יצירת העוברים: איפה צפויה להיות ההחזרה, האם פונדקאות היא אפשרות, האם תרצו להביא את העוברים לישראל, והאם אתם מתכננים יותר מילד אחד.

מקורות מרכזיים:
FDA - Reproductive Tissue Donation
FDA - Donor Eligibility Guidance
ASRM - Embryology Laboratory Guidance
משרד הבריאות - יבוא ביציות וביציות מופרות מחו״ל לפונדקאות בישראל, 2026

המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי, גנטי או משפטי אישי. נהלים ודרישות יכולים להשתנות.